4 סיבות לא צפויות
מקובל לחשוב שאנשים בוגדים כאשר התשוקה ביניהם נחלשת, התקשורת פוחתת או מצטברת תחושת עלבון. אולם פסיכולוגים מציינים כי רומנים מחוץ לזוגיות מתרחשים לעיתים קרובות מסיבות מורכבות יותר מבחינה רגשית ונפשית. להלן ארבעה גורמים שעשויים להסביר בגידות גם במערכות יחסים מאושרות.
משיכת החידוש
אהבה קשורה למערכת התגמול הדופמינרגית במוח, האחראית על מוטיבציה והנאה. בתחילת קשר רומנטי מערכת זו פעילה במיוחד ומציפה את המוח בדופמין. עם הזמן גל ההורמונים הראשוני דועך, והרפתקה מהצד עלולה להפוך לדרך לחוות שוב את התחושה המסחררת הזו. אין זה בהכרח אומר שאנשים רוצים לסיים את הקשר, אך הפיתוי של חוויה מסוכנת וחדשה עשוי לגבור. פסיכולוגים ממליצים לעודד הפרשת דופמין בתוך הזוגיות באמצעות חוויות משותפות חדשות, כגון תחביבים או נסיעות.
פחד מפגיעות רגשית
יש אנשים שבוגדים לא מפני שהם מרגישים לא רצויים, אלא דווקא משום שהם חשים קשורים מדי לבן או לבת הזוג. עבור בעלי סגנון התקשרות נמנע, קרבה רגשית עמוקה עלולה להיתפס כחונקת ולהעלות פחד מאובדן עצמאות. הבגידה הופכת לכלי להשבת תחושת השליטה הרגשית.
במקרים כאלה, תמיכה בעצמאות האישית של כל אחד מבני הזוג והבנה כי אהבה ואוטונומיה אישית יכולות להתקיים במקביל עשויות לסייע.
משבר זהות
מערכות יחסים רציניות עלולות להוביל למשבר זהות, במיוחד אצל אנשים הקושרים את תחושת הערך העצמי שלהם לעצמאות. הבגידה עשויה להיות ניסיון להשיב את תחושת הערך שאבדה. כדי להתמודד עם תחושה זו, חשוב להמשיך להתפתח גם בתוך הקשר, לטפח תחומי עניין אישיים ולחזק את תחושת העצמאות.
חבלה עצמית לא מודעת
יש אנשים שבוגדים משום שאינם מאמינים כי הם ראויים לאושר. כאשר אדם גדל בסביבה לא יציבה, מערכת יחסים בריאה עשויה להיראות מאיימת. הבגידה הופכת למנגנון הגנה לא מודע, המחזק את האמונה כי קשרים תמיד מסתיימים בכאב.
פסיכולוגים ממליצים לפתח מודעות עצמית ולנסות לרפא פצעים מהעבר. אם אתם נוטים להרחיק אנשים דווקא כאשר הכל טוב, כדאי לשאול את עצמכם: האם אני מצפה שבסופו של דבר הכל יסתיים בצורה שלילית?